אי הלורד האו
 | |||||||
| הרי לידג'ברד וגוור | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| נתונים גאוגרפיים | |||||||
| מיקום |
ים טסמן  | ||||||
| קואורדינטות | 31°33′00″S 159°05′00″E / 31.55°S 159.08333333333°E | ||||||
| שטח | 14.6 קילומטר רבוע | ||||||
| אורך | 11 קילומטר | ||||||
| רוחב | 2 קילומטר | ||||||
| גובה מרבי | Mount Gower | ||||||
| נתונים מדיניים | |||||||
| מדינה |
 אוסטרליה | ||||||
| אוכלוסייה | 445 (10 באוגוסט 2021) | ||||||
| אזור זמן | UTC+10:30 | ||||||
| על שם |
ריצ'רד האו | ||||||
| מגלה |
הנרי לידג'ברד בול | ||||||
| תאריך גילוי |
17 בפברואר 1788 | ||||||
|
(למפת אוקיאניה רגילה)   אי הלורד האו   | |||||||
  | |||||||
אי הלורד האו (באנגלית: Lord Howe Island, מבוטא haʊ) הוא אי באוקיינוס השקט, הנמצא כ-600 קילומטרים ממזרח לאוסטרליה. האי מנוהל על ידי מנהלת אי הלורד האו, אחת מ-175 הרשויות המקומיות במדינת ניו סאות' ויילס, האחראית גם לפירמידת בול, אי קטן בלתי מיושב השוכן דרומית מזרחית לאי הלורד האו. האי לא נחשב לאזור של ממשל מקומי באוסטרליה. ב-1982 הוכרזו אי הלורד האו ופירמידת בול אתר מורשת עולמית בשם "קבוצת איים הלורד האו" (Lord Howe Island Group), נימוקי הוועדה מטעם אונסק"ו התבססו על היופי והמגוון הביולוגי של האיים. "הפארק הימי אי הלורד האו" ו"הפארק הימי אי הלורד האו (המים הטריטוריאליים של חבר העמים הבריטי)"[1] נועדו לשמור על הטבע במים המקיפים את קבוצת האיים.
אזור הזמן התקני של האי הוא UTC+10:30. בזמן שעון קיץ השעה מוזזת קדימה בחצי שעה לפי כך היא UTC+11.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי התגלה ב-17 בפברואר 1788 על ידי אוניית צי בריטית בפיקודו של הנרי לידג'ברד בול[2], שהיה בדרכו ממפרץ בוטאני לאי נורפוק עם אסירים כדי להקים במקום מושבת עונשין. במסעו חזרה ב-13 במרץ 1788 הוא שלח משלחת שהגיעה לחופי האי. האי לא היה מיושב ולפי מצבו, נראה היה שהוא לא היה מוכר לעמים הפולינזיים מהאוקיינוס הדרומי. הר לידג'ברד על האי ופירמידת בול הסמוכה נקראים על שמו של המגלה. האי עצמו נקרא על שם ריצ'רד האו, הרוזן האו הראשון שהיה הלורד הבכיר של האדמירליות.
האי היה בעבר תחנת עצירה עבור ספינות רבות שהפליגו מניו סאות' ויילס לאי נורפוק, ועגנו בו גם ספינות סחר וציד לווייתנים. מספר ספינות השאירו עזים וחזירים על האי כדי שישמשו מאכל למבקרים עתידיים, אולם ההתיישבות הקבועה הראשונה הוקמה רק ב-1834 באזור הידוע כיום בשם "ההתיישבות הישנה".
עד 1974 לא היה באי מסלול המראה תקני והדרך היחידה להגיע אליו באוויר הייתה באמצעות רחפת ממפרץ רוז, שהייתה נוחתת בלגונה המקיפה את שונית האלמוגים. בשנת 2002 עלתה המשחתת הבריטית אה"מ נוטינגהאם על סלע הזאב[3] וכמעט טבעה[4].
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צורתו של אי הלורד האו היא חרמשית בקירוב, אורכו 10 קילומטרים ורוחבו 2 קילומטרים. האי הוא שריד ארוזי של הר געש עתיק בן 7 מיליון שנים. צורת החרמש של האי מגנה על שונית האלמוגים והלגונה. רכס ההרים התת-ימיים לורד האו, המוגדר על ידי הרים ימיים (guyot) המכוסים באלמוגים, מגיע עד למרחק 1000 קילומטר בכיוון צפון, וככל הנראה מדובר בתוצאה של תנועת הלוח האינדו-אוסטרלי בכיוון צפון מעל נקודה חמה נייחת. רכס זה הוא אחד מבין המאפיינים המצויים על הרמה התת-ימית הידועה בשם עליית לורד האו, שהיא חלק מהיבשת השקועה זילנדיה.
הר לידג'בירג (777 מטרים) והר גוור (875 מטרים) הם תצורות הנוף הבולטות ביותר בדרום האי. שני ההרים הללו עשויים מסלע בזלתי, שריד מזרמי לבה שבעבר מילאו קלדרה געשית גדולה. זרמי הלבה הללו התקיימו לפני כ-6.5 מיליון שנים, האירוע הגעשי האחרון על האי שבהדרגה הלך ולבש את צורתו הנוכחית.
שונית האלמוגים, בקו רוחב 31° דרום, היא השונית הדרומית ביותר בכדור הארץ.
פירמידת בול היא אי קטן הנמצא במרחק 16 קילומרים מדרום לאי הלורד האו וגם היא שריד ארוזי של הר געש. פירמידת בול היא הגדולה ביותר מבין הערימות הגעשיות היוצרות איים קטנים באזור זה.
פלורה ופאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אי הלורד האו הוא אזור אקולוגי יבשתי מובחן, הידוע בשם "היערות הסובטרופיים של אי הלורד האו". האי הוא חלק מהאזור האקולוגי אוסטרליה, והוא בעל מאפיינים ביוטיים דומים לאלו של אוסטרליה, גינאה החדשה וקלדוניה החדשה. אי הלורד האו לא היה מעולם חלק מיבשת כלשהי ומקור הפלורה והפאונה שלו הוא מעבר לים. כמחצית מאוכלוסיית מיני הצמחים באי היא אנדמית. אחד מהצמחים הידועים הוא הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, שהוא מין אנדמי במשפחת הדקליים. בכל שנה מיוצאים כמה מיליוני עצים וזהו ענף התעשייה הראשי באי, מלבד תיירות.
מאפיין ייחודי נוסף של האי הוא הפטריות הזוהרות, אותן ניתן לראות לאחר גשם כבד. הפטריות מצויות ביערות הדקלים וממשיכות לזהור במשך כמה ימים גם לאחר שקוטפים אותן. הזוהר הוא כה בהיר עד שניתן להשתמש בהן על מנת לקרוא בחושך.
באי חיים 14 מינים של עופות ים ו-18 מינים של עופות יבשה, ביניהם המין האנדמי ווקה הלורד האו (Gallirallus sylvestris) ושלושה תת-מינים אנדמיים.
מאז הגעת האדם לאי נכחדו ממנו כמה מינים ותת-מינים אנדמיים של עופות. תרנגול הביצה (Porphyiro albus), היונה לבנת הגרון (Columba vitiensis godmanae), תוכי אדום ארוך זנב (Cyanoramphus novaezelandiae subflavescens) וה-Sula tasmani הוכחדו על ידי מתיישבים שהגיעו במהלך המאה ה-19. בעקבות תאונה של הספינה מאקאמבו ב-1918, הובאו לאי חולדות מצויות שגרמו לגל הכחדה נוסף של בעלי חיים, כגון קיכלי אי הלורד האו.
על האי נותר רק מין אחד של יונק, עטלף היער הגדול (Eptesicus sagittula). מקורן של הידיעות על עטלף אנדמי זה הוא מגולגולות שנמצאו, ונראה שגם יונק זה נכחד. הסיבה המשוערת להכחדתו של העטלף היא הבאתו של הינשוף Tyto novaehollandiae במטרה להילחם בחולדות.
שני מיני זוחלים הם אנדמיים לאי: חומט מהמין Leiolopisma lichenigera ושממית מהמין Phyllodactylus guentheri. שני המינים נמצאים בכמות קטנה באי הראשי, ובכמות גדולה יותר על האיים הקטנים יותר. החומט והאילנית הפועה הובאו לאי מאוסטרליה על דרך המקרה במהלך השנים האחרונות.
מין החרק Dryococelus australis נעלם מהאי הראשי זמן קצר לאחר הגעתן של החולדות המצויות, אולם בשנת 2001 התגלתה אוכלוסייה קטנה שלו מתחת לשיח יחיד על המדרון של פירמידת בול. חסר חוליות אנדמי נוסף, חילזון הפשתן לורד האו, הושפע גם כן מהחולדות המצויות. בעבר החילזון היה נפוץ מאוד, אך כיום הוא מצוי בסכנת הכחדה חמורה וישנה תוכנית רשמית לגידולו בתנאי שבי כדי להצילו. במים הנמצאים מסביב לאי התגלו 400 מינים של דגים, מהם תשעה אנדמיים לאזור. בשוניות המקיפות את האי יש 80 מינים של אלמוגים.
כעשירית מיערות אי הלורד האו נעקרו על מנת לפנות מקום לחקלאות, וכ-20% נוספים מושפעים מבקר מבוית, מכבשים, מעזים ומחזירי בר. למרות מספר לא קטן של מינים שפוגעים בפאונה ובפלורה הטבעיות של האי, אוכלוסיית העזים של האי חוסלה לאחרונה, אוכלוסיית חזירי הבר הצטמקה, וישנם מאמצים מתמשכים למגר את אוכלוסיות החולדות, העכברים והצמחים שמגיעים לאי. תוכנית שימור מיוחדת הצליחה להעלות את מספר ציפורי הווקה מ-20 בשנת 1970 עד לכ-200, נכון ל-2007.
סכנות אקולוגיות לאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי ניתוח של הזואולוג האוסטרלי טים פלנרי (אנ'), המערכת האקולוגית של האי מאוימת על ידי שינויי אקלים וההתחממות העולמית: השוניות נמצאות בסכנה כתוצאה מעליית טמפרטורת המים; שונית המחסום הגדולה מזוהה במיוחד כנתונה לסיכונים מהשפעות ההתחממות העולמית על אוסטרליה; אותו מחקר מתייחס גם לשוניות של האי[5]. פאונה ופלורה התלויות באקלים קריר מצויות בסיכון כתוצאה מעליית הטמפרטורה, ואלו המתקיימות על, או ליד, פסגת הר גוור לא יכולות להגר לאזור גבוה יותר על מנת לחיות בטווח הטמפרטורה המועדף עליהן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אי הלורד האו (באנגלית)- היערות הסובטרופיים של אי הלורד האו
- חיסול מכרסמים על אי הלורד האו (קרן הפארקים הלאומיים וחיי הטבע)
- שרטוט של אי הלורד האו מאת ג'.סטוקדייל (1789) באתר המוזיאון הימי הלאומי
- Lord Howe Australia's most exclusive island - מאתר ה-BBC
- אי הלורד האו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שני הפארקים הללו מהווים אזורים מנהליים שונים
- ^
גני החיות במלבורן ובסן דייגו החזירו לעולם חרקים שנחשבו נכחדים, באתר הארץ, 29 במאי 2024
- ^ שונית בולטת מעל פני הים באזור האי הנקרא על שם ספינה דו תרנית לציד לווייתנים שכמעט וטבעה בגללה
- ^ Battle to save stricken warship, 2002-07-07, BBC News
- ^ Jones, R.N. (2004) Managing Climate Change Risks, in Agrawala, S. and Corfee-Morlot, J. (eds.), The Benefits of Climate Change Policies: Analytical and Framework Issues, OECD, Paris, 249–298, cited in the CSIRO's Climate Change Impacts on Australia and the Benefits of Early Action to Reduce Global Greenhouse Gas Emissions" [1]
 | |
|---|---|
|